הכרעת דין בתיק ת"פ 1036-08

רקע כללי

1.    כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום במסגרתו יוחסו להם עברות של העסקת 12 עובדים זרים בעלי דרכון סיני שפרטיהם צוינו בכתב האישום (להלן: "העובדים") וזאת, בלא שנערך עימם חוזה העסקה בכתב, בלא שערך להם ביטוח רפואי ובלא שהועמדו לרשותם מגורים הולמים. בהתאם לכך' יוחסו לנאשמת שהייתה מעסיקתם של העובדים עבירות על סעיפים 2(ב)(2), 2(ב)(3) ו- 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א-1991 (להלן: "החוק") ואילו לנאשם 2 יוחסה אחריות לעבירות אלה כנושא משרה בנאשמת לפי סעיפים 5 ו- 2(ב)(2) , 2(ב) (3) ו- 2(ב)(4) לחוק. 

על פי העובדות הנטענות שבכתב האישום, במהלך ביקורת שנערכה ביום 6.12.04 במפעל הנאשמת באזור (להלן: "המפעל") על ידי מפקחי המאשימה נמצאו בו 12 העובדים וכן, נמצא כי הם הועסקו בלא שנערך עימם חוזה עבודה בכתב, בלא שהם בוטחו בביטוח רפואי ובלא שהועמדו לרשותם מגורים הולמים כמתחייב על פי החוק.   

2.    אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שבחנתי את חומר הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשמים מן העבירות שיחוסו להם בעניין העסקת עובדים ללא ביטוח רפואי ומאידך יש להרשיע אותם בעבירות שייוחסו להם בדבר אי העמדת מגורים הולמים ואי עריכת הסכם עבודה בכתב:

אי העמדת מגורים הולמים

3.    אין חולק כי הנאשמת הייתה במועד הרלוונטי לכתב האישום המעסיקה של כל העובדים (ראה - עדות הנאשם עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.6.12 שורות 19-20). אין חולק גם על כך על כך שהנאשם היה במועד הרלבנטי לכתב האישום המנהל והבעלים של הנאשמת.

4.         החוק מסדיר כידוע את העסקתם של עובדים זרים בישראל ואף את תנאי עבודתם ומחייתם. בהתאם לכך, נקבעו בו הוראות מפורטות ומחייבות ביחס למגורים אשר על המעסיק להעמיד לשימוש עובדיו במהלך תקופת העסקתם.

בתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים) התש"ס - 2000 (להלן: "התקנות") כפי שאלה הותקנו מכוח הסמכות המעוגנת בחוק - נקבעו מספר הוראות "יישומיות" המתייחסות לכל חלקיו של מבנה המגורים, לרבות חדרי המגורים, המטבח, חדר השירותים והמקלחת וזאת, הן מבחינת גודלם, תחזוקתם ותקינותם והן מבחינת הציוד הבסיסי שעל המעביד לכלול בהם.

מתוך הרשימה המפורטת בתקנות רלבנטיות לעניינינו מספר הוראות ובכלל אלה, אותן הוראות המחייבות הענקת "מרחב מחייה" בתחום המגורים, פרטיות, רווחה והגנה על הבריאות. בהתאם לכך נדרש המעביד לדאוג, בין היתר, להתקנת  ארונות בגדים לכל עובד, בנפח מסוים, לאוורור והסקה של כל חלקי המגורים בהתאם לעונות השנה, להעמיד לרשות העובד מטבח הכולל, בין היתר, חיפוי מעל הכיור, מקרר, מכלים מכוסים לאחסון אשפה וכן, להקצות מקום לחדר אוכל  האמור לכלול שולחנות ומקומות ישיבה. בנוסף לאלה נדרש המעביד לדאוג לציוד סניטרי תקין, למקלחות, בהתאם למספר העובדים, מאווררות ומוסקות, בהתאם לעונות השנה (ראה - סע' 4-11 לתקנות).

בנוסף התקין מחוקק המשנה מספר "תקנות כלליות" , ובכלל אלה תקנה 12 לתקנות הקובעת - כי על המעביד לנקוט כל פעולה הדרושה להבטחת תחזוקת המבנה  וסביבתו  ולהבטחת תקינותה של התכולה הנדרשת על פי התקנות.

5.    כך בחוק ואילו במציאות שנגלתה לעיני במקרה דנן - שאני: מהראיות עולה כי במועד הרלוונטי לכתב האישום ערכו מפקחי הנאשמת דני נעמד ואיריס אלדר ביקרות במפעל שהתייחסה, בין היתר, גם לתנאי המגורים של העובדים. המפקח דני נעמד, אשר אף העיד בבית הדין מטעם המאשימה - ערך במועד הביקורת דו"ח מא/1 בו נכתב, בין היתר, כי אחד מעובדי הנאשמת בשם אבי נקש לווה אותו ואת הגב' אלדר "למגורי העובדים" שהיו ממוקמים בקומה הרביעית של המפעל באזור. בעקבות ביקור זה רשם מר נעמד בדו"ח האירוע כך:

     "העובדים לנים באולם תעשייתי ומוזנח בקומה הרביעית של המפעל  בו מצוי בצמוד גם מטבח. המגורים והמבטח פרוצים ללא חלונות המקום אינו ראוי למגורי אדם.  בקומה השלישית של הבניין יש  3 אסלות  ו- 2 מקלחות תקינות  אין במקום ארונות לבגדים"

(ראה - שורות מא/1 שורות 9-13).

בנוסף לכך - ערכו המפקחים דו"ח ליקויים מפורט (מא/2) בו ציינו, בין היתר, כי 12 העובדים לנו באולם אחד, ללא ארונות וחלונות, כי הועמד לרשותם מטבח קטן ללא חלון עם כיור אחד ללא ארונות ואמצעי אחסון, ללא חיפוי, כי המטבח מזוהם והכיורים המצויים בו אינם ראויים לשימוש וכן כי אין במקום שקעי חשמל, אין תאורה במקלחות ועוד ליקויים רבים נוספים שקצרה היריעה מלהכיל.

בנוסף על אלה הוגשו לבית הדין, באמצעות המפקח מר נעמד,  שורה של תמונות אותן צילם  במפעל במועד הביקורת בהן ניתן לראות מבנה תעשייתי, מזרונים פרושים באי סדר, כריות, בגדים תלויים בצורה מאולתרת על גבי מתקנים שונים, סיר בישול על גבי כיריים מזוהמות, שאריות אוכל, זוהמה והזנחה רבה ובקצרה - הדימוי הניבט מן התמנות ראוי בהחלט לתיאור שאימץ לגביו מפקח המאשימה - כמקום שאינו ראוי למגורי אדם. דא עקא, שחרף זאת ניתן ללמוד אף מן התמונות כי הוא שימש, אף על פי כן, למטרה זו (ראה - מא/3). יצוין כי במועד הביקורת לא נכח הנאשם במפעל.

מר נעמד העיד בפני והדבר לא נסתר כי הוא והגב' אלדר ערכו ביקורת נוספת במפעל ביום 30.12.04  כאשר מתיאור המקרה שערך הפעם (מא/4) עולה - כי גם במועד זה לא היה הנאשם במפעל. בדו"ח זה צוין כי עובד בשם אורן אשרוב  לווה את מפקחי המאשימה, לצורך עריכת הביקורת, למגורי העובדים ששוכנו הפעם בקומה השנייה של המפעל. בדו"ח זה נכתב עוד כי למעט העובדה שחלק מן המזרונים הועבר לקומה השנייה של המפעל ולמעט ההסבה של הקומה הרביעית לחדר אוכל  - לא חל שינוי בתנאי המגורים הירודים ששררו במבנה.  

6.    הנאשמים מצידם, לא חלקו למעשה ובסופו של יום על התנאים הקשים ששררו במקום בו ביקרו מפקחי המאשימה וגרסתם האחרונה הייתה - כי אין מדובר במקום בו שוכנו העובדים. שכן לשיטתם העובדים שוכנו "בדירות ברמת גן ובת"א" (ראה - עדות הנאשם עמ' 16 לפרוטוקול מיום 6.6.12, שורות 28-29).

7.    גרסה זו איננה אמינה בעיני וזאת משורה של טעמים כדלקמן:

הנאשם הציג לבית הדין מכתב אותו כתב למאשימה מים 21.3.06  (נ/3), במסגרתו התייחס להודעות הקנס שהוטלו עליו בשל האירוע מושא כתב האישום (מיום 6.12.04). זאת, תוך שהוא מציין, בין היתר, כך: